כשאנחנו חושבים על מקום בו סטודנטים יכולים להתגורר בזמן שהם לומדים, המחשבה העיקרית שלנו היא על מעונות סטודנטים. אך היום אנחנו יכולים למצוא סוג חדש של יישוב, הכוונה היא לכפרי סטודנטים.
בתחילת שנות האלפיים, החליט מתן דהן לקחת את הכסף שקיבל במענק השחרור שלו ולרכוש איתו קרוואנים על מנת למשוך צעירים, סטודנטים, ליישב אזורים בנגב, גליל ובלוד, מקומות שזקוקים לכוח צעיר שיעבוד וישרת את האוכלוסייה. כך החל הרעיון של כפרי סטודנטים כפי שעמותת איילים יצרה בסופו של דבר ומשרתים עד היום את הסטודנטים שמגיעים להתגורר וללמוד באזור.
כפרי סטודנטים – אווירה סטודנטיאלית חווייתית
עמותת איילים מחזיקה כיום 11 כפרי סטודנטים, כשהנקודה הכי צפונית היא בקרית שמונה והכי דרומית היא באזור הנגב, שדרות, ירוחם, דימונה, כמו כן העמותה מחזיקה כפר סטודנטים בלוד, כך מציין מתן דהן. בכל אחד מהכפרים הנ"ל, ישנן דירות בהן יכולים הסטודנטים להתגורר עם שותף נוסף, וליהנות מאיכות חיים גבוהה ובשכר דירה נמוך יחסית. התנאי הוא, לבצע פעילויות חברתיות למען הקהילה במקום. הכפרים פועלים בשיתוף פעולה עם מוסדות הלימוד באזור וכן עם הרשות המקומית ועם ארגונים אחרים שפועלים במקום.
הכפר מספק לסטודנטים את כל מה שהם צריכים בזמן הלימודים, בין אם זו דירה עם מטבח, מקרר, מזגן, שירותים עם דוד שמש ועוד, ובין אם מדובר בפעילויות חברתיות עשירות, כולל חדרי לימוד משותפים, פאב וכדומה.
אילו פעילויות הסטודנטים נדרשים לבצע?
בשביל להתגורר בכפר צריך לקבל מלגה ולהסכים לדרישות המקום. אחת הדרישות היא לבצע פעילויות חברתיות שונות. למשל, מפגשים עם הקהילה המקומית, עבודות שיפוצים קלות ומתיחת פנים למבנים מסוימים, פעילויות במסגרת תוכנית פר"ח ועוד. צריך להדגיש, המלגות כוללות לא רק סבסוד של שכר הדירה אלא גם מלגת נסיעות שמאפשרת לקבל החזר על נסיעות למוסדות הלימוד השונים, כמו כן מקבלים מלגת פעילות על כל מה שמבצעים במהלך תקופת הלימודים.
אין ספק, הכפרים של עמותת איילים, עוזרים מאוד גם לסטודנטים וגם לאוכלוסייה המקומית, לראייה הכפרים מלאים, והסטודנטים יוצרים קשר טוב עם המקום ולא פעם ממשיכים להתגורר באזור גם אחרי שהם מסיימים את הלימודים שלהם.