עברית היא שפה קשה אך אף על פי כן הרבה יותר נעים לקרוא טקסט תקין מאשר רישום הכולל טעויות כתיב, אותיות מיותרות ומשפטים שכוונתם אינה ברורה לחלוטין. מדובר בכל קטע, החל בפוסט בפייסבוק וכלה במאמרים בעיתונות ובאתרי האינטרנט.
שרשרת של טעויות בעת ההקלדה
אנשים רבים מקלידים תוכן בהקלדה עיוורת או בהקלדה מהירה, באופן טבעי תוך כדי ההקלדה נוצרות טעויות אנוש כמו תוספת של אותיות שאינן קשורות למילה, טעויות כתיב, אותיות כפולות, חוסר של פיסוק ועוד.
כדי לתקן את מלוא הטעויות הללו, יש לבצע הגהה באופן סיסטמטי. יש לכך כמה דרכים אך הקו המוביל הוא לבצע זאת בריכוז רב ובשקט, לקרוא שוב ושוב את הטקסט ולתקן את כל השגיאות הללו.
במקרים רבים מי שכותב את התוכן אינו עולה על הטעויות של עצמו, הן נעלמות מעיניו ולכן המגמה היא שאדם אחר, הוא זה שיבצע את ההגהה וכך הוא יעלה על כל הטעויות ברישום.
דבר נוסף שקורה מעת לעת הוא שמקלידים מילה מסוימת פעמיים ולכן כשקוראים את המשפט עולים על כך ומוחקים את אחת מהן.
במהלך ההגהה החשיבה היא לקרוא את התוכן כאדם זר שאינו מכיר את הנושא כלל. המטרה היא לוודא שהקורא מבין את הנקרא, על פי הניסוח שנכתב.
חשיבה על הבנת הנקרא
כותבי תוכן מובילים רעיון מסוים ומעבירים אותו לקוראים. קיימים מקרים שבהם רצף החשיבה מהיר יותר מקצב הכתיבה ולכן בראייה כללית של כל הפיסקה חסרים קישורים מסוימים, שמבהירים את הרעיון בכללותו.
אפשרות אחרת היא שהכותב כותב את אשר על ליבו אך מי שיקרא זאת לא יבין את הדברים לעומק ולכן המגיה יבצע שינויים במיקומי המשפטים, יחליף בין מילים ויוודא שקיימת סבירות גבוהה כי המסר יהיה ברור וחד משמעי.
לא אחת מחליט המגיה כי משפטים עוקבים מסוימים יבלבלו את הקורא כיוון שהאמירה נשמעת באופן שונה. במקרה כזה הוא יבטל את אחד המשפטים או חלק מהמילים ויוסיף משפט חדש שיחזק את רוח הדברים שנאמרו בתחילת הדרך.
לקריאה על הוצאה לאור של ספרים, לחצו כאן